על הזכות לגמול בעד עבודה בשעות נוספות

מאת עו"ד אייל אבידן

מאת עו"ד אייל אבידן

אי-הכרת החוק עלולה להוביל להפסדים כספיים ניכרים, ונדמה כי אין טובה מסוגיית העבודה בשעות נוספות בכדי להמחיש זאת. עובדים רבים מאבדים, אף מבלי לדעת זאת, סכומי כסף משמעותיים שאמורים היו להשתלם להם כגמול בגין עבודתם בשעות נוספות. לעיתים, למרבה הצער, נוצר האובדן אף בשל הטעיה מכוונת מצד המעסיק.

במאמר זה אסקור את עיקרי הדין בנוגע לסוגיית העבודה בשעות נוספות, אבהיר את המצב המשפטי ביחס אליה, ואף אנפץ "על הדרך" מספר מיתוסים שגויים.

מהן שעות עבודה?

לפני שנבחן את המונח המשפטי "שעות נוספות", הבה נבחן ונכיר מונח משפטי מקדים והוא – "שעות עבודה". החוק קובע כי שעות עבודה אינן בהכרח השעות שבהן מבוצעת עבודה בפועל, אלא שכל זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה נחשב לשעות עבודה. לכך יש חשיבות רבה, בייחוד בסוגי משרות שבהן ימי העבודה אינם סדירים ובמהלכם ישנם "חורים" ו"שעות מתות". כך, למשל, נהג אשר מתחיל את עבודתו בשעה 06:00 ומסיימה בשעה 18:00, יכול להיחשב כעובד שעבד 12 שעות אם עמד לרשות העבודה, אף אם במסגרת שעות זו זכה למנוחה בין נסיעה אחת לנסיעה אחרת.

בין יום עבודה אחד לבין יום עבודה אחר, יש לציין, חייבת להיות הפסקה בת שמונה שעות לפחות. כל עוד לא ניתנה הפסקה שכזו, תחשבנה שעות העבודה כשעות עבודה של יום עבודה אחד.

מהן שעות עבודה נוספות?

ככלל, עבודה בשעות נוספות מתחילה לאחר שעת העבודה השמינית אצל עובד אשר עובד ששה ימים בעבודה, ולאחר שעת העבודה התשיעית אצל עובד אשר עובד חמישה ימים בשבוע. משמעות הדבר היא שהחל מהשעה הנוספת הראשונה, על המעסיק לשלם לעובד שכר נוסף (גמול) בעד עבודה בשעות נוספות.

מעסיקים רבים מטעים את עובדיהם (בשגגה או בזדון) ביחס לחישוב שעות העבודה הנוספות, ו"מסבירים" להם כי שעות נוספות מתחילות רק לאחר השלמת מכסה של 186 שעות עבודה בחודש. חישוב שכזה, לא זו בלבד שאינו עולה בקנה אחד עם הדין, אלא שגם נטול כל הגיון הוא. שהרי, לו היה הדבר נכון, ניתן היה להעסיק עובד במשך 20 שעות ביום, יומיים בשבוע, ולא לשלם לו ולו אגורה שחוקה אחת כגמול בעד עבודה בשעות נוספות. ספירת השעות הנוספות, אם כן, חייבת להיעשות על בסיס השעות שעבד העובד בכל יום עבודה בנפרד, ולא על בסיס השעות שעבד לאורך כל החודש.

ואם אני עובד בלילות?

ההסדר הכללי שפורט לעיל שונה במקצת אצל עובדי הלילה. עבודת לילה הינה עבודה אשר שתי שעות ממנה (לפחות) מצויות בתחום השעות 22:00 ו-06:00. לדוגמה, משמרת שמתחילה בשעה 16:00 ומסתיימת בחצות, נחשבת ל"עבודת לילה", שכן, היא כוללת שתי שעות לאחר השעה 22:00. במקרה של עבודת לילה, מתחילה ספירת השעות הנוספות החל מהשעה השביעית, ולא החל מהשעה השמינית או התשיעית כאמור לעיל.

עבדתי שעות נוספות, כמה מגיע לי?

לאחר שהכרנו את מסגרת השעות, כל שנותר לנו לבחון הוא – מהו הגמול לו זכאי עובד בגין עבודה בשעות נוספות. החישוב הבסיסי והרגיל אינו מורכב: בגין השעתיים הנוספות הראשונות על המעסיק לשלם 125% מהשכר הרגיל, ובגין כל שעה נוספת לאחר מכן – 150%.

ה"שכר הרגיל", לא למיותר לציין, כולל גם תוספות קבועות שהמעביד משלם לעובד, לדוגמה – בונוסים שניתנים על בסיס קבוע. שאם לא כך, יכול היה המעביד לבצע מניפולציות בשכר ולפצלו למשכורת בסיס אשר ממנה ייגזר הגמול בעד שעות נוספות, ולתוספות אחרות אשר עליהן לא יחוב במתן גמול בעד עבודה בשעות נוספות.

אבל אני מקבל "גלובאלי"!

מיתוס נוסף שיש לנפץ עוסק בתופעה הרווחת בקרב מעבידים "להסביר" לעובדיהם כי הם מקבלים שכר גלובאלי גבוה מן הרגיל, ולכן לא יקבלו גמול בגין עבודה בשעות נוספות.

פרקטיקה זו איננה חוקית! לא ניתן לשלם לעובד שכר גלובאלי, ובתמורה להעבידו בפרך מספר שעות בלתי מוגבל. החוק מאוד ברור בעניין זה – הכלל הוא כי שכר עבודה אינו יכול לכלול מראש גם תשלום בעד עבודה בשעות נוספות, ובמידה שאכן כך נעשה, יש לראות את השכר הגלובאלי כשכר הבסיס, ועליו להוסיף גמול בעד שעות נוספות.

האם כל עובד זכאי לגמול בעד עבודה בשעות נוספות?

כל אשר פורט לעיל מהווה את ההסדר הכללי בלבד. אולם, כמו תמיד, לכל כלל ישנם גם חריגים. חריגים מסוימים מאפשרים שינוי של החובה לשלם גמול בעד שעות נוספות ביחס לסוגי עבודות שונים. דוגמה לכך ניתן למצוא בענף השמירה, שם אפשר (בהסכמת העובד בלבד) ליתן תוספת שכר בת 9% כתחליף לגמול בעד עבודה בשעות נוספות. חריגים אחרים מבטלים לחלוטין את החובה לשלם גמול בעד שעות נוספות, כך למשל, שוטרים אינם זכאים לגמול שכזה, עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם אינם זכאים לו, ואף עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי אינם זכאים לגמול בגין עבודה בשעות נוספות. בהקשר האחרון חשוב לציין שלא כל "מנהל" מאבד את הזכות לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות – מנהלים זוטרים, מנהלי משמרת, מנהלים חסרי סמכויות מהותיות וכו', לרוב לא ייחשבו ככאלה אשר ניתן למנוע מהם את הזכות לגמול בעד עבודה בשעות נוספות.

ואם לא שילמו לי למרות שעבדתי בשעות נוספות?

הזכות לקבל גמול בגין עבודה בשעות נוספות הינה מן החשובות שבזכויות המגן המוענקות לעובדים, על כן, קיפוחה עשוי לגרור אחריו תוצאות קשות למעסיק: ראשית, מהווה הדבר מעשה פלילי אשר בגינו ניתן להטיל על המעסיק סנקציות עונשיות כגון קנסות ואף מאסר. שנית, גמול העבודה שלא שולם צובר "קנס" כבד בדמות פיצויי הלנת שכר, והסכומים שלא שולמו עשויים לתפוח בעשרות ואף במאות אחוזים. יחד עם זאת, הזכות לפיצויי הלנת שכר מתיישנת כעבור שנה אחת בלבד, ועל כן, לא כדאי להתמהמה בהגשת התביעה לגמול בעד עבודה בשעות נוספות ולפיצויי בגין הלנתו. שלישית, ולבסוף, זכות סוציאלית זו הינה זכות כה חשובה, עד כדי כך שקיפוחה מקנה לעובד את האפשרות להתפטר מעבודתו ולקבל זכויות של מפוטר (פיצויי פיטורים, למשל). אולם, חשוב לציין ולהדגיש כי טרם עשיית מהלך קיצוני כגון התפטרות מהעבודה, חובה להיוועץ בעורך-דין הבקי בתחום משפט העבודה על מנת לוודא שאכן קופחה הזכות לגמול בעד עבודה בשעות נוספות, ושאכן ניתן להתפטר בדין מפוטר בשל כך, בנסיבות הקונקרטיות של המקרה.