על הוצאת לשון הרע ופגיעה בשם הטוב

מאת עו"ד אייל אבידן

מאת עו"ד אייל אבידן

כבר בספר קהלת צוין כי "טוב שם משמן טוב". ואכן, שמו הטוב של האדם הינו חלק אינטגראלי מכבודו ומאישיותו ולא בכדי ציין בעבר נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, כי לעיתים חשוב לאדם שמו הטוב כחייו עצמם.

ואולם, חרף הניסיון לשמר ולפתח את שמנו הטוב בעיני הבריות, נסיבות החיים מובילות לכך שהשם הטוב של רבים מאיתנו מוכפש ונרמס בראש חוצות על-ידי הזולת, והדבר עשוי לנבוע מסיבות שונות ומגוונות, כגון: חמת זעם, קנאה, רצון נקם, הפצת מידע שגוי ולעיתים אף מפאת שגגה ובתום-לב.

במאמר זה אסביר כיצד ניתן להתמודד עם פגיעה בשם הטוב שנעשתה עקב הוצאת דיבה, או במינוח משפטי – עקב פרסום לשון הרע.

מה נחשב "לשון הרע"?

תחילה, יש לבחון אלו אמירות או פעולות תחשבנה "לשון הרע" לפי דין. על-פי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הוצאת לשון הרע נעשית כאשר מפורסם דבר מה אודות מישהו, ואותו פרסום עלול להשפילו או לעשותו מטרה לשנאה או לפגוע במשלח-ידו. חשוב לשים לב שעל-פי החוק אין הכרח שהפרסום ישפיל בפועל את האדם שכלפיו הוא נעשה או באמת יפגע במשרתו, אלא די בכך שהפרסום"עלול" היה לגרום להשפלה או לפגיעה במשלח היד וכו'.

כאן המקום לציין כי הוצאת לשון הרע אינה יכולה להיעשות בין הפוגע לבין הנפגע בלבד, אלא חייבת היא להגיע לפחות לאדם נוסף שאיננו הנפגע. כך למשל, אם פלוני הטיח באלמוני כי הוא "גנב ורמאי" במסגרת דו-שיח המתנהל ביניהם ואין מלבדם אדם נוסף השומע את האמירות, לא ייחשב הדבר משום הוצאת לשון הרע ולא תקום לנפגע עילת תביעה, אף אם יוכיח כי אין הוא גנב ורמאי.

לרוב, נעשה פרסום הדיבה בעל-פה או בכתב. אולם, הוצאת לשון הרע יכול שתיעשה גם בדרכים אחרות, כגון: בציור, בתנועות, בצלילים ובפעולות. כך, למשל, נקבע בפסיקה כי הטלת עיקול על חשבון בנק ללא הצדק מהווה הוצאת לשון הרע כלפי בעל החשבון, שכן, פעולה זו מסווגת אותו כלקוח בעייתי. כן נקבע כי קצינת ביטחון של חנות אשר חשדה בגניבה ולכן שפכה תכולתו של תיק של לקוחה לעיני יתר הלקוחות – הוציאה לשון הרע, שכן, יש בפעולה זו כדי להשפיל את הלקוחה החשודה בפני הנוכחים בחנות.

כיצד ניתן לדעת אילו אמירות תחשבנה משום "לשון הרע"?

כאמור, החוק קובע כי לשון הרע הינה פרסום של דבר העלול להשפיל, לפגוע וכיוצ"ב. אולם, הגדרה זו מעוררת שאלות נוספות, והן – איזה פרסום ייחשב למשפיל ופוגע? בעיני מי אמור הפרסום להיות משפיל ופוגע? האם יכול כל אדם לתבוע בטענה שאמירה מסוימת פגעה בו והשפילה אותו? החוק אינו נותן מענה לשאלות אלו, אך בתי המשפט גיבשו עם השנים את המבחן האובייקטיבי כמבחן המכריע לעניין זה. דהיינו, על מנת שפרסום מסוים ייחשב כהוצאת דיבה, אין די בכך שהתובע חש פגוע או מושפל באופן סובייקטיבי, אלא יש הכרח שהפרסום ייחשב כדבר משפיל ופוגעני בעיניו של אדם סביר. מבחן זה הינו מבחן בעייתי לעיתים, שכן, ישנם פרסומים אשר באמת ובתמים הסבו פגיעה למושא הפרסום (התובע), אך בית המשפט בכל זאת אינו מוכן לקבל את תביעתו בנימוק שאדם סביר לא היה נפגע או חש מושפל כתוצאה מאותו פרסום. כך, למשל, ישנם גידופים וקללות אשר הוכרו בפסיקה כמהווים משום הוצאת לשון הרע וישנם כאלו שלא הוכרו כהוצאת לשון הרע משום שאדם סביר לא היה חש מושפל בגינם. מאידך גיסא, יש לציין כי אף מבחינת המפרסם ייבחנו הדברים באופן אובייקטיבי, ולכן, גם אם לא התכוון להכפיש את שמו של התובע – היעדר הכוונה לא ישמש לו הגנה.

בשל דברים אלו, בטרם הגשת תביעה בגין הוצאת לשון הרע, חשוב ורצוי מאוד להיוועץ בעורך-דין הבקי בתחום, על מנת שיעריך את סיכויי התביעה באופן אובייקטיבי ובהתאם לפסיקות שכבר ניתנו בעבר.

כיצד ניתן לפעול נגד מוציא לשון הרע ומהם סכומי הפיצויים?

ישנם שני מסלולים שבהם יכול לפעול אדם הסבור כי הוצאה דיבתו רעה. ראשית, הוצאת לשון הרע הינה עבירה פלילית, ועל כן, ניתן להגיש בגינה תלונה במשטרה. שנית, הוצאת לשון הרע הינה גם עוולה אזרחית, ועל כן, ניתן לתבוע פיצויים מאת הפוגע. בהקשר זה חשוב לציין שהמחוקק קבע בחוק גם אפשרות לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של 50,000 ש"ח. כלומר – אף אם לא נגרם כל נזק, עדיין ניתן לתבוע פיצוי בגובה 50,000 ש"ח. יתרה מזאת, אם יצליח התובע להוכיח שפרסום לשון הרע אודותיו נעשה מתוך כוונה לפגוע בו, בית המשפט יהיה רשאי לפסוק לטובתו פיצויים בסכום של עד 100,000 ש"ח, גם אם לא נגרם לתובע שום נזק עקב הפרסום.

כמובן שסכומים אלו אינם מהווים את תקרת הפיצויים שניתן לתבוע ולקבל מאת הפוגע. אולם, בתביעת סכומים גבוהים יותר יהא התובע חייב להוכיח כי נגרם לו נזק בשל הוצאת הדיבה. כך, למשל, במידה שהתובע הינו אדם מוכר ובעל מעמד מכובד בציבור, ברור כי הפגיעה בשמו הטוב על-ידי הוצאת דיבתו תהא חמורה יותר מאשר פגיעה בשמו הטוב של אדם אחר, ומכאן שגם סכומי התביעה עשויים להיות גבוהים יותר.

כמו כן, בנוסף לפיצויים, רשאי בית המשפט לצוות על איסור הפצה של עותקי הפרסום המכיל את דברי הדיבה (למשל, במקרים שבהם הפרסום נעשה בעיתון) ואף על פרסום תיקון או הכחשה של הפרסום המהווה לשון הרע, והכל – על חשבון הנתבע כמובן.

כיצד ניתן להתגונן בפני תביעת לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע קובע הגנות שונות מפני תביעה (פלילית או אזרחית) בגין לשון הרע. כך, למשל, קובע החוק הגנה המוכרת כהגנת "אמת דיברתי", אשר לפיה אם הדברים שפורסמו היו דברי אמת, לא יוכרו כלשון הרע. יחד עם זאת, אין די בכך שהייתה אמת בפרסום, ותנאי נוסף לשם הקמת הגנה זו הוא שהיה בו גם עניין ציבורי.

בנוסף, קובע החוק הגנות כאשר נעשה הפרסום בתום לב, למשל, כהבעת דעה או לשם הגנה על אינטרס אישי.

לסיכום, פגיעה בשמו הטוב של אדם והלבנת פניו ברבים עלולה לגרור סנקציות כבדות כנגד הפוגע, הן על דרך פתיחת הליך פלילי כנגדו והן על דרך חיוב בפיצויים בסכומים לא מבוטלים לטובת הנפגע מהפרסום. אמנם החוק מקנה למפרסם הגנות בנסיבות שונות, אך הגנות אלה מותנות בתנאים ומבחנים הקבועים בחוק ובפסיקה, ולא תמיד תעמודנה לזכות הנתבע. על כן, יש לחשוב פעמיים טרם הכפשת או השמצת הזולת, ועל מנת למזער את הסיכונים הנ"ל, אף רצוי להיוועץ בעורך-דין טרם הפרסום.